מאיפה מביאים רעיונות ליצירת תוכן על בסיס יומי?

בהתחלה, קל מאוד ליצור תוכן. במיוחד כשמדובר ביצירת תוכן על נושא שמעניין אותנו ואנחנו מבינים בו. על אחת כמה וכמה, כשעוד לא כתבנו על שום דבר לעומק על הנושא. יש לנו עדיין מה להגיד. ואז כותבים משהו. מצלמים משהו. ו-3 חודשים אחרי זה, באר הרעיונות ריקה. על מה עוד נכתוב?

על יצירת תוכן והמצאת השפה

כדי להבין איך ליצור תוכן בכמויות, נצטרך לחזור לרגע אחורה בזמן להמצאת השפה. אחת ההמצאות הכי חשובות בהתפתחות המין האנושי. למה? כי השפה אפשרה לנו לעשות 2 דברים: הראשון, הוא לחלוק עם אחרים ידע. השני, הוא לשתף איתם פעולה.

תוצר הלוואי של השפה היה היכולת לקבל השראה. להבין איך מישהו עושה משהו ולקבל מזה רעיון. אולי, להעתיק ולעשות אותו הדבר. אולי, לעשות את אותו הדבר ולשדרג אותו בצורה כלשהי. ואולי, להגיע לאותה התוצאה בצורה שונה. כזו שמתאימה וייחודית לנו.

מאז ועד היום, צברנו המון ידע. התפתחו טכנולוגיות ואמצעי מדיה חדשים. רק שבבסיס, התקשורת האנושית היא עדיין אותה התקשורת. והדרך לקבל השראה היא עדיין אותה הדרך. כך שאפילו אם בא לנו ליצור משהו חדש לגמרי, רצוי שנלמד לקבל השראה מאחרים.

לא צריך להיות מקוריים ביצירת תוכן?

הנושא של מקוריות הוא בהחלט עניין פה. אף אחד לא רוצה שיגידו שהעתיק. רק שבינינו, אין דבר כזה יצירתיות מקורית לחלוטין. כל דבר שנוצר, הוא שדרוג של משהו קיים. לפעמים חיבור של דברים שלא חוברו בעבר. או דברים שבוצעו בצורה שונה. ולפעמים, זה משהו שבוצע בצורה זהה, רק על ידינו.

שלא יובן לא נכון. אם אנחנו "שואלים" ממישהו יצירה או חלק מיצירה שלו, ראוי לבקש קודם רשות. ואם יש רישיון ליצירה הזו (כמו בתמונות סטוק לדוגמה), צריך לקרוא אותו. צריך לתת קרדיט? מה חייב להיות כתוב שם? ולא רק כדי שלא ניתבע. אלא גם מתוך "אל תעשו לחבריכם מה ששנוא עליכם".

רק שבגבולות הדמיון, אנחנו יכולים להמציא דברים חדשים שנגזרים משילוב בין דברים קיימים. אולי אפילו גרסת מידג'רני של זה. וזה אחלה, כל עוד אנחנו מבינים את זה. ולא שוקעים לתוך ציפייה שלא ניתנת למימוש, בה אנחנו חייבים להמציא משהו חדש לגמרי. ועוד דבר שחשוב להבין:

כתיבת תוכן היא התמסרות בין דברים שאדם יודע לדברים שגורמים לו להגיד "וואו". וואו כי חידשנו לו. וואו כי גרמנו לו להסתכל אחרת על מה שכבר ראה. ולפעמים אפילו וואו כי לא האמין שעוד מישהו חושב כמוהו. רק שהמשותף לכולם הוא המשותף – מה שהוא כבר מכיר וגורם לו להתחיל לקרוא.

מאיפה מביאים את הרעיונות ליצירת תוכן?

זהו. דיברנו לא מעט "על זה". עכשיו ניגש לתכל'ס: מאיפה מביאים רעיונות ליצירת תוכן?

1. קריאת תוכן מקצועי – תמיד יש תוכן מעניין שיכול לחדש לנו בתחום התוכן שלנו. חיפוש קליל בגוגל ימצא לנו חומר כתוב על זה. חיפוש קליל ביוטיוב או בטיקטוק גם יסגור לנו פינה. רק שאם נקרא מספיק חומר, נמצא משהו שנוכל להביע עליו את דעתנו.
2. מדיה חברתית – במקום לקרוא פוסטים, שווה לרפרף עליהם ולשים לב מה עולה מהם. אילו נושאים חוזרים על עצמם שוב ושוב? על מה כותבים בקבוצות מקצועיות? מהם נושאי השיחה הכי חמים כרגע? אפשר לכתוב עליהם את דעתנו או לחבר אותם לתחום העיסוק שלנו במינימום מאמץ.
3. ניתוח חורים – אם נעקוב אחרי המתחרים והקולגות שלנו בתחום, נוכל לראות מה נושאי הכתיבה שלהם. וזה נכון שנוכל לקבל מהם השראה. רק שאם נסתכל על התכנים שלהם בעיניים בוחנות, נזהה על מה הם לא כתבו. במה הם לא נגעו. מה הם פספסו. ועל זה, נוכל לכתוב חומר מקורי ומרתק.
4. השלמה אוטומטית – מנועי חיפוש כמו גוגל יודעים בדיוק מה רוב האנשים חיפשו. הם גם לא מסתירים את זה. אם רק תכתבו את המילים בגוגל, תקבלו הצעות להשלמה. וגם אם חיפשתם משהו, בתחתית תוצאות החיפוש תקבלו הצעות מה עוד אנשים חיפשו. אם חיפשו, שווה לכתוב על זה.
5. חיפוש מילות מפתח – יש כלים שעוזרים למצוא מה אנשים חיפשו שקשורים בנושא מסוים. כלים כמו Google trends, Ahrefs ו-SEMRush שיכולים להראות לנו מה אנשים מחפשים ומה טרנדי כרגע. ושווה לבדוק את הכלים האלה. המון תובנות יכולות לעלות משם.
6. כנסים ווובינארים – אפשר ללמוד הרבה מכנסים ומהאזנה לוובינארים. ולא רק מהתוכן שמועבר, אלא גם מבחירת הנושאים. הם לא היו בוחרים נושאים שאף אחד לא רוצה לשמוע עליהם. אף אחד לא היה מגיע. אז אלה נושאים שמעניין ליצור עליהם תוכן.
7. סקרים ושאלות – אנשים אוהבים להביע את עצמם. ואם נשאל את הקהל שלנו מה מעניין אותו בתחום מסוים, רוב הסיכויים שיענה. זה יכול להיות בסקר שנעביר ללקוחות. וזה יכול להיות גם סתם שאלה ברשת חברתית שבה אנחנו פעילים. על הדף, זה מובן מאליו. מעשית, לא עושים את זה מספיק.
8. ניתוח תוכן קיים – אם ננתח את התוכן שפרסמנו, נוכל לגלות על מה שווה לכתוב עוד ועל מה שווה להרחיב. וזה בסדר אם נחזור חלקית על דברים שכתבנו כל עוד אנחנו מחדשים. הם לא מצפים שבכל פעם נשנה את דעתנו. זה בסדר גמור.
9. לראיין מומחים – לא צריך פודקאסט כדי לראיין אנשים שהם "תותחים" בתחום. מספיק לפנות אליהם. תופתעו אבל חלק יסכימו. ואם בחרנו אנשים שהם באמת מומחים, הערך שייתנו יהיה מעולה והקהל שלנו יעוף על זה. שלא לדבר על זה שחלקם גם ישתפו ואז נחשף לקהל חדש.
10. לתעד רעיונות – לפעמים יש לנו רעיונות שעולים דווקא כשאנחנו לא כותבים. כאילו בכוונה הם מגיעים שם. ואנחנו צריכים לתעד אותם ולא לסמוך על זה שנזכור. כי לרוב נשכח. וחלקם יכולים להיות בסיס מעולה לכתיבה.
11. בינה מלאכותית – שימוש נכון בבינה מלאכותית יוכל לתת לנו בסיס מעולה לתוכן. צריך רק להבין טיפה איך לפנות אליה כדי ליצור משהו לא גנרי. כמו למשל לכתוב שתניח מראש שהיא מומחית בתחום שלנו ואז לבקש רעיונות. רמת התוכן שתקבלו ככל שתתמחו בשימוש בבינה המלאכותית, תפתיע אתכם לטובה. זה כלי מאוד עוצמתי כמעיין שופע לרעיונות. המאמר הזה היה רעיון של ChatGPT.
12. השלכות אישיות – מלא דברים קורים לנו במהלך היום. אם נחשוב מה נוכל ללמוד מהם על התחום שלנו, נגלה שלא מעט. ואז, כל דבר שקורה במהלך השבוע יכול להיות רעיון לפיסת תוכן. לפעמים, אפילו ליותר מאחת – נניח רילז ומאמר. לא מתנגש. הם גם לא צריכים להיות מפורסמים בו זמנית.

כמה מילים לסיכום

יש עוד דרכים לקבל השראה. חלקם פשוטים למדי כמו לדוגמה לחשוב על נושא וללכת לעשות משהו אחר. כמו להתקלח או לעשות כלים. רק שהדרכים שהבאתי הן הפשוטות והנוחות ביותר ליצירת תוכן. ואחרי הכל, הן רק הכלי שמניע אותנו בכיוון. משם והלאה, זו צורת החשיבה הייחודית והדעה שלנו על הנושא שיעזרו לנו ליצור תוכן טוב הרבה יותר. וזה, מה שבאמת מעניין לקרוא.